רש"י על מנחות ל׳ א:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מנחות ל׳ ע״א:ז׳ רש"י על מנחות ל׳ ע״א:ט׳ »

1 מנחות פתח ↗

אֶלָּא, עַד כָּאן – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר וּמֹשֶׁה כּוֹתֵב וְאוֹמֵר, מִכָּאן וְאֵילָךְ – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר וּמֹשֶׁה כּוֹתֵב בְּדֶמַע, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן: ״וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כׇּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַאֲנִי כֹּתֵב עַל הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ״.

2 הכתב והקבלה פתח ↗

וימת שם. מכאן ואילך כתב יהושע, רמ"א משה כותב בדמע רש"י מרבותינו ב"ב ט"ו מר אמר חדא ומא"ח ולא פליגי, ומלת בדמע הוא מלשון מלאתך ודמעך ענין ערבוב, כלומר תערובות אותיות, שהיה כותב מכאן ואילך עפ"י צירופי תיבות ואותיות, והם שמותיו של הקב"ה, ולא היה נקרא וימת משה רק תיבות אחרות עפ"י סודות התורה, ולאחר מיתתו כתבן יהושע כפי שניתן לו רשות לגלות. הנה לא פליגי כלל, כי באמת כתבן משה ולא חסר אפילו אות אחת, רק שלא כתב שמונה פסוקים אלו לפי הנגלה רק כפי הצירופים, וזהו בדמע, ויהושע כתבן כפי הנגלה, ושני הדעות מסכימים לדעה אחת כי נכתבו ע"י שניהם ע"י משה הנסתר והסוד, וע"י יהושע הנגלה כאשר היא כתובה בידינו. הגר"א. והדברים ראויים למי שאמרם. ונראה שנטה מפירש"י מנחות ל' שכתבו בדמע מרוב צערו, כי לא נצטער משה במיתתו, אבל מת מיתה רצונית ובנפש שמחה לקיים מצות בוראו שצוהו ומות בהר, כמש"ש:

3 מנחות פתח ↗

8 הקב"ה אומר - ומשה אומר אחריו כדי שלא יטעה בכתב וכותב:

9 מכאן ואילך משה כותב בדמע - ולא היה אומר אחריו מרוב צערו:

10 כמו שנאמר להלן מפיו יקרא וגו' - שלא היה אומר אחריו משום דקינות הוו:

« רש"י על מנחות ל׳ ע״א:ז׳ רש"י על מנחות ל׳ ע״א:ט׳ »